פיסטולה לדיאליזה

פיסטולה היא מצב בו שני איברים שלא אמורים להיות מחוברים מתחברים. ישנם מקרים, בהם יוצרים פיסטולה מכוונת על מנת לטפל בדיאליזה. יצירת פיסטולה לדיאליזה היא שיטה מדהימה המאפשרת למטופלים לחיות ולשמור על שגרת חייהם ככל הניתן, כאשר הכליות שלהם מפסיקות לעבוד. אך מהי דיאליזה ולמה צריך ליצור פיסטולה על מנת לטפל בדיאליזה? על פיסטולה לדיאליזה נרחיב במאמר הבא. 

 

פיסטולה לדיאליזה- מהי דיאליזה?

דיאליזה היא טיפול שמטרתו לנקות את הגוף מרעלים, להוציא עודפי נוזלים ולספק למטופל אמצעים חיוניים לתפקוד כמו סידן או ביקרבונט. במצב של דיאליזה יש להחליט על אחת משתי השיטות המודיאליזה או דיאליזה פריטונאלית. בשתי השיטות יש לקחת בנוסף גם תרופות ולשמור על תזונה מתאימה וליווי של תזונאי. אז מה ההבדל בין שתי השיטות?

• המודיאליזה- המודיאליזה הוא טיפול הניתן בבית חולים או מוסד טיפולים מתאים, בדרך כלל שלוש פעמים בשבוע למשך ארבע שעות. בהמודיאליזה, יש לחבר את המטופל למכונת המודיאליזה. הטיפול מתבצע על ידי סינון של הדם על ידי פילטר. הפילטר למעשה מנקה את הדם ומחזיר אותו נקי לגוף. 
• דיאליזה פריטונאלית- דיאליזה פריטונאלית הוא טיפול הניתן בבית המטופל. לשם כך המטופל צריך לעבור הדרכה על ידי צוות רפואי מתאים. על מנת לטפל בשיטה זו על המטופל לעבור ניתוח מקדים בו יוחדר לחלל הבטן של המטופל צינור קבוע, כלומר קטטר. דיאליזה פריטונאלית  מתבצעת על ידי הזלפת נוזלים לצינור הקטטר בחלל הבטן של המטופל. על המטופל להגיע לביקורת תקופתית חודשית בבית החולים. 

בחירת השיטה והתאמתה למטופל נעשית באופן אינדיבידואלי בהתאם לגורמים שונים כמו גיל, מחלות נלוות, תוצאות בדיקות דם ועוד. 

פיסטולה לדיאליזה- מתי צריך דיאליזה?

ישנם אנשים שסובלים מאי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות הוא מצב של ירידה משמעותית בתפקוד הכליות. יש שני סוגי אי ספיקת כליות, בהתאם למשך הזמן שנמשך-

• אי ספיקת כליות כרונית- שנמשכת במשך חודשים עד שנים.
• אי ספיקת כליות חריפה- שנמשכת במשך ימים עד שבועות. 

לכליות תפקידים שונים בגוף ביניהם- שמירה על מאזן הנוזלים בגוף, ניקיון הגוף מרעלים וחומרים לא נחוצים כמו עודפי מלחים, הפרשת תקופות לאחר ספיגתן, שמירה על חומציות הגוף, מסייעות באיזון לחץ הדם, מסייעות בתהליך ייצור ויטמין D, ומסייעות בתהליך יצירת כדוריות אדומות על ידי מח העצם על ידי הפרשת הורמון בשם אריטרופויאטין. כאשר תפקוד הכליות יורד, תהיה עליה ברמת הקריאטינין והאוריאה בדם. 

ירידה משמעותית בתפקוד הכליות תעיד על כך שהכליות מתפקדות בפחות מ-10% מהתפקוד הכולל. לירידה בתפקוד הכליות יש סימפטומים וסימנים שונים ביניהם- ירידה בתיאבון, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, גרד, קשיי נשימה, כאבים ועוד. 

אי ספיקת כליות שהובילה לכשל בתפקוד הכליות, ניתנת לטיפול על ידי דיאליזה או השתלת כליה מהחי או המת. טיפולים אלה נחשבים לטיפולים מורכבים שמצריכים כוחות רבים, הן מהמטופל והן מהקרובים אליו. עם זאת, הטיפולים יאפשרו למטופל המשך חיים ושילוב של חיי המשפחה והחברה. 

 

פיסטולה לדיאליזה- מהי פיסטולה?

פיסטולה היא בעיה רפואית המתארת מצב בו קיים חיבור לא תקין בין שני איברים בגוף. מקור המילה הוא בלטינית והפירוש שלה הוא צינור. אנשים שסובלים מפיסטולה למעשה סובלים מחיבור שני איברים או חללים בגוף, אשר בדרך כלל לא מחוברים ואין סיבה לחיבור שלהם. כלומר הפיסטולה היא מעין צינור לא רצוי המאפשר דליפה או מעבר של נוזלים לחללים אליהם אינו צריך להגיע.

פיסטולה נגרמת משלושה מצבים אפשריים-

• פיסטולה מולדת- נחשב למצב נדיר מאוד. 
• פיסטולה נרכשת- פיסטולה שהתפתחה במהלך השנים מסיבות שונות כמו מחלה, זיהום או חבלה. 
• פיסטולה מתוכננת- קיימים מצבים בהם יוצרים פיסטולה בכוונה. לדוגמא, ניתוח בו יוצרים פיסטולה עורקית ורידית בשורש כף היד המיועדת לטיפולי המודיאליזה. פיסטולה זו היא למעשה פיסטולה לדיאליזה והיא מותקנת בניתוח מתאים בקרב אנשים שהכליות שלהם הפסיקו לעבוד.  

קיימים סוגים שונים של פיסטולות המחברות בין איברים לאיברים אחרים ביניהם בין הפה לאף, בין איברים מסוימים לעור ועוד. כל פיסטולה כזו גורמת לקשיים אחרים. 

 

פיסטולה לדיאליזה- מה זה אומר?

כפי שהבנו, מטופלים שסובלים מאי ספיקת כליות קשה צריכים לעבור טיפול באחת משתי שיטות הדיאליזה (המודיאליזה או דיאליזה פריטונאלית). 

בהמודיאליזה דמו של המטופל צריך לעבור במכונת דיאליזה המנקה את הדם ומחזירה אותו לגוף. כפי שהזכרנו קודם התהליך אורך ארבע שעות ועל המטופל לעבור אותו שלוש פעמים בשבוע במרכז רפואי מתאים. ניתן להשיג הספק דומה על ידי החדרת צנרת לעלייה הימנית של הלב דרך וורידה הצוואר. אך למה מעדיפים לא לעשות זאת? אזור זה הוא אזור רגיש ומדובר בהטמעה של גוף זה באזור זה. כמו כן, הצנתר מלווה בשיעור זיהומים גבוה מאוד, אשר יכול לגרום אף למותו של המטופל. 

לכן, על מנת להימנע מהכנסת צנתר לעלייה הימנית של הלב, ניתן לבצע ניתוח גישה וסקולרית לדיאליזה. ניתוח זה למעשה מחבר בין וריד שטחי לעורק על ידי יצירת פיסטולה מתוכננת. הפיסטולה המחברת בין הוריד לעורק גורמת להרחבת הווריד. כתוצאה מכך הוריד יכול לספק את כמות הדם הגבוהה הנחוצה לניקוי הדם. 

הווריד הרחב שנוצר כתוצאה מיצירת הפיסטולה ניתן לדקור אינסוף פעמים על ידי מחטים מיוחדות, ממש כמו בתרומת דם. כך ניתן לשאוב דרך הוריד את כמות הדם הנדרשת לביצוע הדיאליזה.

בסוף הדיאליזה, המטופל יתנתק מהמכונה וילך לביתו. כך לא יהיה גוף זר המשתלשל מצווארו והמטופל יוכל לנהל שגרת חיים אופטימלית בלי החשש ללכת לים או אפילו להתקלח, כמו שמטופלים רבים בעלי צנתר צווארי חוששים. 

פיסטולה לדיאליזה- דרכים נוספות

כפי שהבנו, פיסטולה לדיאליזה היא חיבור ניתוחי של וריד שטחי לעורק. בעת טיפול הדיאליזה ניתן לחבר את הוריד לכליה המלאכותית על ידי מחטים מתאימים. בסוף הטיפול יש לעצור את הדימום. פיסטולה לדיאליזה מאפשרת למטופל לנהל שגרת חיים רגילה לחלוטין.

אך מה קורה במצב שהורידים לא מתאימים? במצב כזה יש שתי פעולות שניתן לבצע- 

• השטחת ורידים- במצב בו הורידים השטחיים נשחקים, ניתן להשטיח את הורידים העמוקים בידיים או ברגליים על מנת להתקין פיסטולה. כך ניתן לאפשר שימוש בווריד טבעי לדיאליזה. 
• גראפט- במצב בו השטחת הוורידים לא מתאימה או כאשר אין בכלל וורידים מתאימים, ניתן להשתמש בווריד מלאכותי הנקרא גראפט. שיטת החיבור של הגראפט זהה לשיטת החיבור של הפיסטולה. יש עדיפות לשימוש בגראםט המצופה בחלקו הפנימי בהפרין על מנת למנוע קרישה בתוכו.

 

פיסטולה לדיאליזה- תחזוקה

לאחר התקנת הפיסטולה או הגראפט, יש צורך בתחזוקה שוטפת. הסיבה לכך היא שאלה נוטים להיסתם מסיבות שונות ולכן על ידי תחזוקה ניתן למנוע את סתימתם. 

לשם כך יש לבצע מעקב על ידי אולטרסאונד על מנת למנוע את הסתימות האפשריות. כחלק מהתחזוקה של הפיסטולה לדיאליזה ניתן לבצע צנתורים טיפוליים שמטרתם להרחיב את כלי הדם שהוצרו או נשחקו במהלך החיבור למכונה והדקירה על ידי מחטים. כמו כן, על ידי טכנולוגיות מתקדמות שונות ניתן אף לפתוח סתימות.