הרופא מאבחן טחורים בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובדיקה גופנית. ניתן לאבחן טחורים חיצוניים באמצעות בדיקת האזור סביב פי הטבעת.
כדי לאבחן טחורים פנימיים, הרופא מבצע בדיקה רקטאלית דיגיטלית ועשוי לבצע הליכי אבחון שונים על מנת להתבונן בתוך פי הטבעת.
בבדיקת היסטוריה רפואית, הרופא מבקש מהמטופל לספק את ההיסטוריה הרפואית שלו ולתאר את התסמינים. הוא שואל על הרגלי האכילה, הרגלי השימוש בשירותים, טיפולי חוקן, שימוש בחומרים משלשלים, והמצב הרפואי הנוכחי.
בדיקה פיזית
הרופא בודק את האזור סביב פי הטבעת לאיתור המצבים הבאים:
- גושים או נפיחות.
- טחורים פנימיים שנפלו דרך הפתח האנאלי.
- טחורים חיצוניים עם קרישי דם בוורידים.
- דליפת צואה או ריר.
- גירוי בעור.
- תגי עור, שהם עור נוסף שנותר מאחור כשקרישי דם של טחורים חיצוניים מתמוססים.
- סדקים קטנים בפי הטבעת שעלולים לגרום לגירוד, כאב או דימום.
בהמשך הרופא מבצע בדיקה רקטאלית דיגיטלית לבדיקת מצב השרירים בפי הטבעת, ובדיקה לאיתור דם, טחורים פנימיים וגושים או מסות.
הליך אבחון טחורים
הרופא עשוי להשתמש בהליכים הבאים כדי לאבחן טחורים פנימיים:
אנוסקופיה – הרופא משתמש במכשיר אנוסקופ כדי להציג את פנים פי הטבעת ופי הטבעת התחתון. הוא בוחן בזהירות את הרקמות בפי הטבעת, ואת פי הטבעת התחתון על מנת לאתר סימני בעיות בדרכי העיכול התחתונות, ומחלות מעיים. הרופא מבצע אנוסקופיה במרפאה או במרכז אשפוז. רוב הנבדקים אינם זקוקים להרדמה.
פרוקסיגמואידוסקופיה נוקשה
בדיקה זו דומה לאנוסקופיה, אך הרופא משתמש במכשיר הנקרא פרוקטוסקופ כדי להתבונן על ריר החלחולת והמעי הגס התחתון. הרופא בוחן היטב את הרקמות בתוך פי הטבעת והמעי הגס התחתון לאיתור סימני בעיות בדרכי העיכול התחתונות ומחלות מעיים. הוא מבצע הליך זה במרפאה או במרכז אשפוז, או בבית חולים. רוב החולים אינם זקוקים להרדמה.
הרופא עשוי לאבחן טחורים פנימיים במהלך ביצוע הליכים אחרים לאיתור בעיות במערכת העיכול או במהלך בדיקה שגרתית של פי הטבעת והמעי הגס. הליכים אלו כוללים קולונוסקופיה וסיגמודיסקופיה גמישה.
