טחורים ופרוסטטה מוגדלת הם כמה מהבעיות היותר נפוצות הנוגעות במערכת העיכול. הן מורכבות מאוד להתמודדות, עלולות להיות
כרוכות בכאבים ובתסמינים לא נעימים אחרים ומהוות מקור למבוכה. יש אנשים שסבורים שמדובר במונחים המתייחסים לאותה תופעה בדיוק, או לכל הפחות לשני צדדים של אותה מטבע.בפועל, מדובר במצבים רפואיים שונים בתכלית המבוטאים בתסמינים ובדרכי טיפול נבדלים.
קווים לדמותם של הטחורים
לכל אדם יש טחורים, הן פנימיים והן חיצוניים. המדובר הוא בוורידים גדולים הממוקמים להם באזור הרקטום ופי הטבעת. הם מקבלים תפקיד משמעותי של הוצאת כל מה שדורש הוצאה מהגוף (בעת עשיית צרכים) ויצירת ההפרדה הנדרשת במערכת העיכול בין נוזלים, מוצקים או גזים.
בדרך כלל, משתמשים במונח "טחורים" כדי לתאר מצב רפואי בו הם יוצאים משליטה: כלי הדם מתרחבים ומגיעים לממדי ענק, עד לצניחתם האפשרית. טחורים בהקשר הזה עלולים להיות כרוכים בתסמינים חמורים, ביניהם כאבים או תחושה של חוסר נעימות באזור פי הטבעת, גירודים מעיקים, הופעת דם בצואה (לאחר עשיית צרכים) ולעיתים גם דליפה וחוסר יכולת לשלוט ביציאות הגוף.
מהי ערמונית מוגדלת?
ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת היא מצב שלא תרצו להכיר, אולם בפועל הוא מנת חלקם של הרבה מאוד גברים בגילי 40 ואילך – מיותר אולי לציין שהבעיה קיימת אף ורק אצלם גברים. במקרה של ערמונית מוגדלת, היא מתרחבת כך שהיא מגיעה לתוך חלל השופכה, אותו צינור שאחראי על העברה של השתן מהשלפוחית ועד ליציאה מהגוף.
התרחבות יתר של הערמונית היא מצב מורכב, שעלול להביא לחסימה מלאה של השלפוחית ולקושי של השתן לצאת מהגוף. התסמינים הנובעים מכך מגוונים, וכוללים בתוכם דחיפות בעת מתן שתן, ביקורים תכופים בשירותים (בחלק מהמקרים עם הוצאת שתן בכמות מוגברת), כאבים או קשיים בעת מתן שתן, פגיעה בזרם השתן ועוד.
מתלבטים? גשו לרופא וקבלו חוות דעת מקצועית לצד הנחיות טיפול
במבט ראשון, ייתכן בלבול בין טחורים לבין ערמונית מוגדלת, בין השאר מכיוון שהבעיה הכרוכה בהם מתרחשת באזורים דומים יחסית ועקב הדמיון המסוים בחלק מהתסמינים. בפועל, בין המצבים האלו יש הבדלים משמעותיים. האבחנה בין בעיית הטחורים לבין פרוסטטה מוגדלת אמורה להתבצע בקלות על ידי פרוקטולוג, ובכך לספק תשובה לשאלה מול מה בדיוק מתמודדים ומהי דרגת החומרה של הבעיה. לאחר האבחון מתחילה תוכנית הטיפולים, שלוקחת בחשבון מטבע הדברים את מאפייני הבעיה והאדם גם יחד. הגיל או המצב הבריאותי הנתון של האדם עשויים למשל להשפיע רבות על האפיקים הטיפוליים בהם יבחר הרופא המטפל.
במקרה של טחורים, עיקר הטיפול שם לו למטרה להקל על התדירות ודרגת החומרה של התסמינים שהאדם חווה. יש פתרונות שונים המיועדים למטרה זו, ביניהם הצמדה של שקיות קרח לאזור במטרה להפחית את הנפיחות שהאדם חווה, מריחת משחה באזור הנוגע, החדרת נרות ייעודיים ועוד. שינויים נקודתיים באורח החיים, למשל אכילה של מאכלים רכים ופשוטים לעיכול או ישיבה באמבטיית מים לכמה דקות בכל יום עשויים לצמצם את ממדי הבעיה ולהקל על האדם הסובל ממנה. במקרים חמורים עם זאת ייתכן שלא יהיה מנוס אלא לבצע ניתוח כירורגי.
במקרה של ערמונית מוגדלת, הטיפול בשלבים המוקדמים של הבעיה הוא בעיקרו תרופתי ומותאם לאופי הבעיה. במקרים חמורים, וכאשר הטיפולים השמרניים יותר אינם מוכיחים את עצמם, עלולים להידרש טיפולים כירורגיים – ובעיקר הסרה של הערמונית.
