טחורים והפרעות מעיים הם מצבים רפואיים המתייחסים בעיקר להפרעות בחלקים התחתונים של מערכת העיכול, כלומר, המעי הגס, הרקטום, ופי הטבעת.
איברים אלו חיוניים לעיכול, וכל אובדן תפקוד שלהם עלול להתבטא בהשלכות בריאותיות חמורות ביותר. מאמר זה סוקר את ההפרעות החמורות במערכת העיכול, והקשר שלהן לטחורים.
גירוי אנאלי
זהו גירוד אינטנסיבי של פי הטבעת או העור הסובב את פי הטבעת, המייצר דחף חזק לגירוד, שעשוי לגרום לחוסר נוחות ומבוכה. המצב עשוי להיגרם כתוצאה מגורמים רבים כגון עודף לחות באזור, בגדים צמודים ששוחקים את פי הטבעת, ולחץ ישיבה ממושכת, העלולים להחמיר את הגירוד.
במקרים רבים, הגירוי האנאלי מחמיר יותר בלילה, מיד לאחר תנועות המעיים. זוהי בעיה נפוצה הניתנת לריפוי בקלות עם הטיפול הנכון.
פוליפים במעי הגס
גושי תאים קטנים שנוצרים על דופן המעי הגס, המתרחשים במשוער בקרב אחד מתוך שלושה מבוגרים. ברוב המכריע של המקרים, פוליפים הם מצב רפואי שאינו מזיק, אך במקרים מסוימים הם עלולים לגרום לסרטן המעי הגס. פוליפים במעי הגס עלולים להתרחש ללא תסמינים, או שהם עלולים לגרום לטחורים מדממים, כיב בחלחולת, וכאבי בטן.
הסיכון לפתח פוליפים גבוה יותר בקרב מבוגרים, אנשים בעלי עודף משקל, מעשנים, אנשים שאוכלים תזונה נמוכה בסיבים, ואנשים בעלי היסטוריה משפחתית של פוליפים במעי הגס או סרטן המעי הגס.
הפרעה נפוצה במערכת העיכול: עצירות
מצב זה כרוך בתנועות מעיים שאינן מתרחשות בתדירות קבועה, מעבר צואה קשה, ומתח במהלך תנועת מעיים. אם הצואה עוברת יבשה וקשה לפחות שלוש פעמים בשבוע, המצב מאובחן כעצירות. תסמינים אחרים עשויים לכלול תחושות נפיחות, התנהלות איטית, חוסר נוחות או כאב.
כמעט בכל המקרים, כל מה שנדרש לטיפול בעצירות הם שינויים פשוטים באורח החיים, כגון הקפדה על יותר פעילות גופנית, אכילת מזונות עתירי סיבים, ושתיית שפע מים.
שלשולים
הפרעת עיכול נפוצה המתרחשת כשהצואה הופכת להיות מימית ורופפת ביותר, גורמת לכאבי בטן, שימוש תכוף בשירותים, וכמויות גדולות יותר של צואה. גורמים שונים עשויים לתרום לשלשולים, כולל ספיגה לקויה של חומרים מזינים, זיהומים מווירוסים, חיידקים וטפילים, תרופות, כגון אנטיביוטיקה, וממתיקים מלאכותיים.
שלשול עשוי להתרחש אף כגורם של מצב רפואי אחר, כגון תסמונת המעי הרגיז או מחלת מעי דלקתית אחרת. שלשול כרוני מתרחש כאשר המצב חמור ונמשך למעלה מחודש. שלשולים עלולים לגרום לאובדן כמויות משמעותיות של מים מלחים, במצב שעלול להיות מסוכן ומסכן חיים. מגוון נרחב של תרופות מטפלות בהצלחה במצב.
הפרעה במערכת העיכול: דיברטיקוליטיס
מצב נפוץ בקרב אנשים מעל גיל ארבעים, הגורם להצטברות שקיקים קטנים ובולטים לאורך מערכת העיכול. ברוק המקרים, שקיקים אלו אינם גורמים לבעיות, אך במקרים מסוימים, אחד או יותר מהשקיקים עלולים להיות דלקתיים או נגועים, במצב הגורם לכאב בטן חמור, חום, בחילות ושינוי ניכר בהרגלי תנועת המעיים.
במצב דלקתי, ניתן לטפל עם שינויים בתזונה הכוללים אכילת יותר סיבים, ואנטיביוטיקה. אך במקרים חמורים יתכן שיהיה צורך בניתוח.
מחלת קרוהן – מחלת מעי דלקתית המתרחשת כשרירית מערכת העיכול הופכת להיות דלקתית, גורמת לשלשולים קשים, כאבי בטן ולעתים אף לסיבוכים מסכני חיים. לא קיימת תרופה ידועה למחלת קרוהן, אך קיימים טיפולים המכוונים להפחתה משמעותית של התסמינים.
קוליטיס – זוהי דלקת המעי הגורמת לשלשול מימי כרוני. הטיפול כולל שילוב שינויים תזונתיים וסגנון חיים ותרופות. במקרים נדירים, יתכן שיהיה צורך בניתוח.
סדקים אנאליים – קרעים קטנים בדופן התעלה האנאלית, או בפתחה, הגורמים לכאב, חוסר נוחות משמעותי, וגם לדימום. ברוב המקרים, הם נוטים להתרחש בקרב תינוקות בגילאי חצי שנה עד שנתיים, ומתרחשים גם אצל ילדים ומבוגרים, כתוצאה מקושי בהעברת צואה במהלך פעולת מעיים. רוב הסדקים האנאליים מחלימים ללא צורך בטיפול, ואחרים מצריכים טיפול של קרמים או נרות, המספקים הקלה ומרפאים.
דלקת התוספתן – מתרחשת כשהתוספתן הופך להיות דלקתי ומלא מוגלה, וגורם לכאב משמעותי סביב הטבור או הצד הימני של הבטן התחתונה. התוספתן הוא איבר דמוי אצבע הממוקם בצד הימני התחתון של הבטן, שיוצא מהמעיים, ועלול לגרום לבעיות רפואיות. אם דלקת התוספתן אינה מטופלת, היא עלולה להיות קטלנית. הטיפול הסטנדרטי שנקבע למצב זה הוא ניתוח.
